נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט רל״ד

1 ונודע שלא הראהו. ול"ד לבהמה שלא נבדקה דסעיף ג' שא"ה דבהמה בחזקת כשירה עומדת וא"צ בדיקה אלא מדרבנן משא"כ במום דבהמה בחזקת שאין בה מום עומדת ואיסורא דאורייתא הוא ועוד דבכור שלא נבדק אסור בהנאה ובאיסו' הנאה אפילו באיסו' דרבנן מחזירין הדמים כמבוא' בסעיף ד':

2 יקבר. היינו הלוקח צריך לקוברו ואסו' להחזירו למוכר שיקברנו דחיישינן שמא ימכור לעכו"ם ויהנה ממנו משא"כ במונר טריפה דסעיף ב' מחזירין הבשר דלא חיישינן שיאכלנו דחשיד לאיסו' קל דלפני עור לא חשיד של איסו' חמור דאכילה ולא חיישינן שימכרנו לישראל אחר דהא טבח שיצא טריפה מת"י מכריזין עליו שלא יקח אדם אצלו:

3 ונודע שהיא טריפה. ע"ב דאם הלוקח עירבו ובשלו עם כשירות שחייב המוכר לשלם לו:

4 והוא יחזיר להם הדמים. הטעם מפני דקנסו משום שהכשיל לישראל באיסו' דאורייתא ועוד דאין ללוקח הנאה באכילת איסור דאורייתא אף שהיה שוגג משא"כ באיסור דרבנן דסעיף ג' וע"כ הנ"מ בין ב' טעמים אלו:

5 ואין המוכר מחזיר לו כלום אפילו המותר משווי כטריפה וע"ב הטעם:

6 כל אסורי הנאה. ואפילו מכרה הלוקח לעכו"ם וקיבל דמים מכל מקום צריך המוכר להחזיר לו כל הדמים והטעם כיון דאפילו באיסור הנאה שאינו תופס דמיו מכל מקום הדמים אסורין למוכר: